הערכת פעילויות מתוקשבות לתלמידים

בשיעורים הקודמים עסקנו בהערכת אתרים, תוך הדגשת מהימנותן של האתרים ומאגרי המידע שבהן.

בשיעור זה נדגיש את חשיבות בניית דף עבודה "נכון", שבו יש שאלות פוריות ובעיקר - שאלות בהן נדרשות רמות חשיבה גבוהה.

מהי הדרך הטובה ביותר, לנו, הסטודנטים והמורים להעריך את הפעילויות לתלמיד שאנו כותבים?

בשיעור זה ננסה לענות על שאלה זו, תוך לימוד אחת משיטות הערכת הפעילויות הטובה ביותר שקיימת במחקר החינוך – הטקסונומיה של בלום.

מהי הטקסונומיה של בלום?

רקע:

במחצית שנות החמישים של המאה העשרים טען B. Bloom (בלום, בנימין, "טקסונומיות של מטרות חינוכיות", הוצאת קולג' אונברסיטי, ניו-יורק, 1956) שהמטרה העיקרית של החינוך היא לפתח ולטפח אצל התלמידים מיומנויות חשיבה. באותה תקופה נעשה ניסיון לשיפור ההוראה ע"י פירוקו למרכיבים קטנים, ובמסגרת זו ניסה בלום לאתר, להגדיר ולדרג את המיומנויות השכליות (קוגניטיביות) העיקריות הקיימות אצל בני האדם. בלום יצא מתוך הנחה כי מיומנויות החשיבה הינן מולדות ויש לפתח ולטפח אותן.

הדרוג של בלום מבוסס על ההנחה שקיימות מיומנויות שכליות בסיסיות, ועל בסיס מיומנויות אלה ניתן לפתח מיומנויות שכליות ברמה גבוהה יותר. בלום יצר פירמידה של אופרציות קוגנטיביות. פירמידה זו נקראת : טקסונומיה של מטרות קוגנטיביות.

ותכל'ס:

מהי הטקסונומיה של בלום?

לקבלת התשובה, לחצו על הקישור הבא:

כדאי לכם לקרוא עוד על הטקסונומיה של בלום:

1. "מבט גראפי" על הטקסונומיה של בלום תמצאו כאן.

2. הסבר קצר על רמות החשיבה על-פי בלום (מחולקות לרמות משנה)

3. דוגמאות לשאלות, על-פי כל אחד מהקריטריונים תוכלו למצוא כאן.

4. טבלה תמציתית לסוגי השאלות על פי הטקסונומיה של בלום תמצאו כאן.

5. טבלה תמציתית המתארת את עולם הפעלים והמושאים בטקסונומיה של בלום תוכלו למצוא כאן. טבלה נוספת, מפורטת יותר תמצאו כאן

6. סיכום קצר של הטקסונומיה של בלום עם דגש על הידע העתידי והמונחים המציינים התנהגות עתידית תוכלו למצוא כאן.

הביקורות על בלום התרבו בשנות השבעים והשמונים, בעיקר כלפי הניסיון שלו לדרג את הרמות באופן ליניארי, כך שאין חפיפה ביניהן. כיום, לא מקובלות הפרדות נוקשות והיררכיות כאלה. ההתייחסות להבנה היא מצד אחד רחבה וגמישה יותר, ומהצד האחר, פונקציונלית יותר, כלומר, בודקת את ההבנה לאור השאלה, איך מתפקד האדם שהבין.

ברוח דברים אלה, אפשר להזכיר שניים מהבולטים ביותר מקרב החוקרים את שאלת ההבנה. גרדנר (1991) ופרקינס (1992, 1993) טוענים, כל אחד בדרכו, כי סימן היכר של הבנה הוא היכולת לחשוב באמצעות מה שיודעים, לגייס את מה שכבר נלמד, ולחשוב באמצעותו על דברים נוספים. וביתר פירוט: ההבנה מתבטאת ביכולות: לבקר, להכליל, ליישם, למצוא קשרים, להשתמש בידע במצבים חדשים, ובפתרון בעיות חדשות. (עוד על הנושא תוכלו למצוא בדף הבא שבו קישורים רבים לנושא הקונסטרוקטיביזם).

לדף הראשי

| מטרת הקורס | תכני הקורס | מטלות הקורס | תכנית השיעורים | קישורים מומלצים | הודעות | עבודות סטודנטים | ציונים |

| צרו קשר |