פרופ חנן אלכסנדר מונה לפרופ' עמית באוניברסיטת וורשה

פרופ׳ חנן אלכסנדרהפקולטה לחינוך מברכת את פרופ' חנן אלכנסדר, דיקן הפקולטה, על מינויו כפרופ' עמית (-Affiliated Professor (Professor Extra Numeru בפקולטה לחינוך שבאוניברסיטת וורשה בפולין. כפי שצוין במכתב המינוי, הפקולטה באוניברסיטת וורשה גאה לצרף את פרופ' אלכסנדר למאגד חברי הסגל שלה העוסקים בפילוסופיה של החינוך.

תחום המחקר וההגות של פרופ' אלכסנדר הינו פילוסופיה של החינוך ובמסגרתו, פיתח גישה פילוסופית ייחודית בחינוך הנקראת "פדגוגיה של השונות". הוא פרסם מעל ל-130 מאמרים בכתבי עת אקדמיים ושבעה ספרים, מבינהם זכה ספרו "Reclaiming Goodness: Education and the Spiritual Quest" בפרס ספר יהודי לאומי בארצות הברית. ספרו האחרון Reimagining Liberal Education: Affiliation and Inquiry in Liberal Education יצא לאור בשנת 2015, בהוצאת Bloomsbury Publishing.

הפקולטה לחינוך גאה בהשגיו הבינלאומיים של פרופ' אלכסנדר ומאחלת לו המשך שגשוג והצלחה.


לאתר הפקולטה לחינוך באוניברסיטת וורשה לחצו כאן (בחלון חדש)

מאמר השנה לד׳׳ר גו׳י בנטוב ועמיתים ב- Journal of School Psycholog

ג׳וי בנטובהפקולטה לחינוך מברכת בגאווה את ד"ר ג'וי בנטוב, מהחוג לחינוך מיוחד על זכייתה יחד עם עמיתים מאוניברסיטת תל-אביב בפרס מאמר השנה בכתב העת היוקרתי Journal of School Psychology.

המאמר שכותרתו "Reducing prejudice and promoting positive intergroup attitudes among elementary-school children in the context of the Israeli–Palestinian conflict" מציג תוכנית התערבות פסיכו-חינוכית להפחתת דעות קדומות וסטריאוטיפים, תוכנית שהועברה לתלמידי כיתות ג'-ד', יהודים וערבים, במרכז היהודי-ערבי ביפו. ד"ר בנטוב ועמיתיה מראים כיצד השילוב בין מצוינות אקדמית להבנה קלינית עמוקה מצליח להביא לשינוי משמעותי בתפיסת האחר בקרב ילדים.

תקציר המאמר באנגלית:

The current investigation tested the efficacy of the Extended Class Exchange Program (ECEP) in reducing prejudicial attitudes. Three hundred and twenty-two 3rd and 4th grade students from both Israeli–Jewish and Israeli–Palestinian schools in the ethnically mixed city of Jaffa were randomly assigned to either intervention or control classes. Members of the intervention classes engaged in ECEP's activities, whereas members of the control classes engaged in a social–emotional learning program. The program's outcomes were measured a week before, immediately after, and 15 months following termination. Results showed that the ECEP decreased stereotyping and discriminatory tendencies toward the other group and increased positive feelings and readiness for social contact with the other group upon program termination. Additionally, the effects of the ECEP were generalized to an ethnic group (i.e., Ethiopians) with whom the ECEP's participants did not have any contact. Finally, the ECEP retained its significant effect 15 months after the program's termination, despite the serious clashes between Israel and the Palestinians that occurred during that time. This empirical support for the ECEP'S utility in reducing prejudice makes it potentially applicable to other areas in the world, especially those that are characterized by ethnic tension and violent conflicts.

פרס מאמר מצטיין בכנס צ'ייס לדוקטורנט ארז פורת

ארז פורתהפקולטה לחינוך מברכבת את הדוקטורנט, ארז פורת מהחוג ללמידה, הוראה והדרכה, בהנחייתם של פרופ' עזי ברק וד"ר אינה בלאו על זכייתו בפרס המאמר המצטיין בכנס צ'ייס, 2017: 'האדם הלומד בעידן הטכנולוגי'.
את המאמר תחת הכותרת "אוריינות דיגיטלית של תלמידים – דיווח-עצמי לעומת ביצוע בפועל" הציג ארז במושב 'אוריינות ולמידה דיגיטלית', במהלך הכנס שהתקיים בין ה- 14-15.2.2017, באוניברסיטה הפתוחה, ברעננה.

תקציר המאמר:
נוכחות נרחבת של טכנולוגיות מידע ותקשורת בחיי היומיום והופעתן כדרך שיגרה של טכנולוגיות חדשות, יוצרת צורך לצייד אנשים במגוון הולך וגדל של מיומנויות קוגניטיביות וחברתיות-רגשיות המכונות "אוריינות דיגיטלית". ההנחה כי צעירים הם "ילידים דיגיטליים" כתוצאה מההתנסויות המקוונות הרבות שלהם והחיבור הרציף לטכנולוגיה עשויה להוביל למסקנה כי הם אוחזים באופן טבעי בידע דיגיטלי. מחקר זה בדק את הקשר בין מידת האוריינות הדיגיטלית של תלמידים (280 תלמידי כיתה ז') כפי שנתפסת בדיווח- עצמי, בהשוואה לרמת האוריינות הדיגיטלית שלהם בביצוע משימות דיגיטליות הלכה למעשה. ממצאי המחקר הראו כי רק מעטים ממדדי הדיווח-העצמי של הנבדקים היו קשורים לתפקודם האורייני בפועל: הנבדקים הפגינו ביטחון דיגיטלי רב ותפסו את רמת המיומנות שלהם כגבוהה הרבה יותר מביצועיהם בפועל. פער זה נמצא כבולט במיוחד במיומנות חברתית-רגשית, אשר נתפסת כחזקה ביותר, בעוד שהביצועים בפועל היו ברמה אפסית. בדיווח-עצמי, נמצא קשר חזק בין סוגי המיומנויות הדיגיטליות השונות, בעוד שבמדידת הביצוע
בפועל לכל היותר נמצאו מתאמים נמוכים בין סוגי המיומנויות הדיגיטליות השונות. לאור ממצאים אלו, נראה כי על מקבלי החלטות במערכת החינוך לעצב תכנית הכשרה לתלמידים במטרה לפתח מיומנויות דיגיטליות, בדגש מיוחד על מיומנות חברתית-רגשית, זאת על מנת לספק להם כלים לתפקוד וללמידה יעילים בסביבה המקוונת.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
Menu